Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

מועדון אופניים תל אביב

ירדן גזית מדווח מקולורדו

ירדן גזית מדווח מקולורדו מראיין:
בתאריך: 26-03-2009
בבוקר אביבי במונחי קולורדו בפברואר נפגשתי במאפיה המקומית (צומת נחשון של דורנגו) עם חבריי אליסטר וראסל כדי לצאת לרכיבה. כאן אין כל חדש, כבר שבועות ארוכים שאנחנו נפגשים כמעט מדי יום לאימוני הכנה לעונת מרוצי המכללות המתקרבת. אלא שהפעם התכוננו לרכוב על הסן חואן סקייוואי, הקפה בת 373 ק"מ בהרי הסן חואן שבדרום מערב קולורדו.

כל רוכב מכיר את תחושת השעמום שביציאה לרכיבה על מסלול מוכר אותו רכבת כבר יותר מדי פעמים בעבר, ואת תחושת בריגוש שברכיבה על מסלול חדש בנוף מרהיב. לרוב החורף בקולורדו לא מאפשר יותר מדי גיוון, שכן הקור והשלג לא מאפשרים רכיבה בכבישים ההרריים העולים לפסגות הגבוהות, כך שנאלצתי להסתפק בצפייה בתמונות ממחנה האימונים הנודד באתר המועדון.

 

תחזית מזג האוויר לסוף השבוע האחרון, שמש ועשר מעלות צלסיוס, סיפקה לנו הזדמנות נדירה לצאת להרים, הזדמנות אותה לא התכוונו לפספס. במהלך רכיבה עם אליסטר כל אחד הציע מסלול שונה לסוף השבוע, ולבסוף החלטנו ללכת על גדול ולרכוב את ההקפה ההררית בשלמותה, על ארבע פסגותיה (כולן גבוהות מ-3100 מטר מעל פני הים), בסוף שבוע אחד קצר.

 

הזמנו חדר במלון בעיירה Ridgeway לשבת בלילה. ניסיונותינו לארגן רכב ליווי עלו בתוהו, ונאלצנו לארוז בתיק גב אוכל, בגדים חמים, נעלי קרוקס, כרטיס אשראי, ומצלמה כמובן, ולצאת לדרך. בבוקר, כשראסל רכב מעט מהר מדי בגבעות שמחוץ לעיר, התברר שכל מה שהוא ארז היה אוכל, תחתוני בוקסר ומעט מזומנים.

 

 

היום הראשון היה יחסית קצר, 140 ק"מ, אך כלל שלוש פסגות גבוהות. יצאנו מהעיר (2000 מטר) אל עבר הפסגה הראשונה, Coal Bank Pass, בגובה 3243 מטר. בפסגה, כמו בשאר הפסגות באותו יום, התגלה נוף מרהיב, עירוב של שמים כחולים, הרים לבנים ועמקים ירוקים. המשכנו לפסגה הבאה, Molas Pass, ואחריה ירדנו אל עבר העיירה סילברטון (2700 מטר). אחרי הפסקה קצרה המשכנו אל עבר הפסגה האחרונה של היום, Red Mountain Pass, וירדנו אל עבר העיירה יוריי (Ouray) בה עצרנו לאכול סנדוויץ'. את היום סיימנו ברכיבה מישורית בין יוריי ורידג'ווי (2200 מטר)

 

 

אחרי ארוחת ערב במסעדה מקומית, כביסה וליל מנוחה, התחלנו את היום השני בארוחת בוקר אמריקאית טיפוסית – פנקייק'ס. בשמונה וחצי יצאנו לרכיבה של 233 ק"מ, אבל התנחמנו בעובדה שלפנינו רק פסגה אחת. בשישים הקילומטרים הראשונים הכביש עלה ל-2700 מטר, ירד ל-2200 ועלה שוב ל-2600 לפני שהתחלנו לטפס אל הפסגה. במעלה ההר (Lizard Head Pass) ציפה לנו מזג אוויר קר ומעונן, ושמחנו שלפנינו 80 ק"מ במגמת ירידה, אותם בודאי נעבור במהרה. אלא שבכניסה לתחנת הדלק בריקו (Rico) ראסל החליק ועיקם את המעביר האחורי. זה אולי נשמע כמו תקלה פשוטה, אבל למצוא פלייר בריקו, קולורדו, ביום ראשון בצהריים זו לא משימה פשוטה. אחרי 45 דקות של חיפושים תיקנו את התקלה והמשכנו בדרך.

 

 

את 80 הק"מ האחרונים בין העיירה דולורס לדורנגו, במסלול גבעי ומתגלגל, רכבנו כבר ללא עצירות או הרבה דיבורים, כיוון שנותרו לנו שעתיים וחצי של אור בלבד. לדורנגו הגענו בשעה שש בדיוק, אחרי תשע שעות וחצי על האופניים, עייפים אך מרוצים. לא רק למועדון אופניים ת"א יש מחנה אימונים נודד.

 

 

במספרים:

373 ק"מ
5400 מטר טיפוס
4 פסגות
3 רוכבים
1 חיבור בצרפתית שלא יוגש בזמן

בחסות:
 © כל הזכויות שמורות למועדון אופניים תל אביב 2008 | אתר ע"י נטאימפקט - עיצוב, הקמת אתרים