Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

מועדון אופניים תל אביב

בלוג מס' 1 של ניב ליבנר: השיבה לאירופה VOL.1

בלוג מס' 1 של ניב ליבנר: השיבה לאירופה VOL.1 מראיין:
בתאריך: 06-03-2009
במאי 2007, התחרתי לראשונה בקטגוריית הבוגרים במירוץ UCI, הטור הנשיאותי של טורקיה. בטור הצלחתי יותר מהציפיות שלי, ומאז המשכתי להתקדם בסולם המירוצים בהמשך עונת 2007, ובעונת 2008, כשמכל מרוץ אני יוצא עם תובנות חדשות, נסיון גדול יותר, ורעב גדול יותר למרוץ הבא.
לקראת סוף עונת 2008, בתאום מלא עם נמרוד שתמך בי לאורך כל הדרך, החלטתי שאני בשל לחפש קבוצה באירופה, ולעשות עונה שלמה באירופה.

 

פניתי לעשרות קבוצות אירופאיות, ובנוסף פניתי למספר מצומצם של אנשים, שחשבתי שיוכל לעזור לי לעשות את הקפיצה. פניתי לדרור פק'ץ, לישראל חן שקישר אותי עם שלומי זילברשטיין ולרן מרגליות.
לאחר חיפושים רבים ומפגשים עם מספר קבוצות אירופאיות, בחרתי לעשות את עונת 2009 ביחד עם רן מרגליות, לאחר שקיבלנו את האפשרות מקבוצת Fuji-Trasmiera שהיא קבוצת הפיתוח של הקבוצה המקצוענית Fuji-Servetto.

בחרתי לנסוע עם רן ממספר סיבות, מעבר לתמיכה שהקבוצה מספקת ולרמת התחרויות בספרד. הסיבה העיקרית היא הבנה מלאה לגודל העזרה שרן ואני יכולים להגיש אחד לשני. מי שלא היה במצב דומה, של ריחוק ממושך מהבית, המשפחה, החברה, החברים וכל מה שמוכר, לא יוכל להעריך את היתרון הגלום בזה.

ההכנות לקראת הנסיעה התנהלו לאיטן לאורך החודשים שקדמו לנסיעה, שמצידה מיענה לבוא. מההתחלה, ידענו שהנסיעה שלנו תהיה אי שם בין השבוע האחרון של פברואר, לשבוע הראשון של מרץ, אבל שאר הדברים היו פתוחים. לא היה ברור מתי בדיוק הטיסה, וגם לא מה יעד הטיסה, מה מצפה לנו מבחינת מגורים ומתי המרוץ הראשון שלנו. לקראת הנסיעה הוחלט שיעד הנסיעה יהיה ספרד.

מה שלנו נשאר לעשות בארץ זה להתחיל בכל ההליכים המנהלתיים מול הצבא, ומול איגוד האופניים.
רן ואני שנינו חיילים, ומהרגע שבו הובטחה הנסיעה, הפננו את רוב מרצנו לטיפול באדמינסטרציה, לשלוח טפסים כאלה לשם, ואישורים כאלה אליהם, ועשינו כל מה שנדרש מאיתנו מהנושא הזה.

הזמן עבר, והגיע יום רביעי, ה 24/2-תאריך היעד שקבענו לנו לדחיית השירות (עוד לפני שהיה ברור תאריך הטיסה) כבר הגיע. הגעתי נרגש לבסיס שלי, והתחלתי בהליך- מש"קית ת"ש, טופס טיולים, צו הצבה. לאורך כל היום השתדלתי להתעדכן במצבו של רן, שמשום מה התעכב, ולא הצליח להתקדם.
בשעה חמש וחצי, כבר סיימתי את טופס הטיולים וקיבלתי את צו ההצבה, אבל רן לא.
למחרת התברר, שמש"ק הת"ש (ידעתם שבכלל יש כאלה??) לא הגיש כראוי את הבקשה של רן לדחיית שירות, והבקשה כלל לא נידונה. הכל היה יכול להיות טוב ויפה, אבל מש"ק הת"ש נמצא בעצמו במיוחדת מחוץ לארץ, עם מי נדבר? תוך כדי, במהלך היום, קיבלנו סוף סוף את התאריך המיוחל, תאריך הטיסה- יום שלישי ה 3/3. נותרו שניים וחצי ימי עבודה עד לטיסה, רן בלי אישור לדחיית שירות, ואין עם מי לדבר. לאחר שיחות רבות עם קצינת הת"ש של רן, הם הגישו בבוקר יום ראשון את הטפסים מחדש. הופ. מכשול חדש. מפקד הבקו"ם, מי שאמון על אישור הבקשה, נמצא גם הוא מחוץ לארץ (עם מש"ק הת"ש?). לאחר התערבות סמכויות רמות, אושר חודש ראשון של דחיית שרות, והשאר יעשה בהמשך, בזמן שאנחנו כבר נמצא שם.

בא לציון גואל, כל המכשולים בדרך הוסרו, ועכשיו נשאר רק לארוז את כל הבית, ולהופיע בנמל התעופה בן גוריון ביום שלישי, 03:30. שלוש ושלושים, למי שמעולם לא ידע שיש שעה שנכתבת כך.
בשעה 03:00 יצאתי מבייתי בפעם האחרונה לחודשים הקרובים, לאחר שנפרדתי מבני משפחתי, מוריה חברתי האהובה, המשפחה השנייה (חברי הקבוצה) ושאר החברים.


לשדה הגעתי בשעה היעודה, ביחד עם שני זוגות אופניים, ושאר תכולת הארון שלי, וניגשתי לחפש את דלפק ה CHECK IN. לאחר חיפושים רבים, מצאתי את הדלפק, שהתחבא בממזריות רבה בקומה נפרדת, במיוחד בשבילינו, VIP. שם, על מול הדלפק, החלטתי שהגיע הזמן להתקשר לרן, לראות אם הוא כבר מגיע. הטלפון מחייג, ביפ ראשון, ביפ שני...ביפ חמישי, טוב, הוא בטח נוהג, יגיע עוד מעט.
אני מניח את הטלפון, ודקה לאחר מכן שיחה- ובצורה מפתיעה, השם רן מרקד לו בשמחה על הצג.
אני באכזריות רבה קוטע את הריקוד באיבו, ומופתע לשמוע קול ישנוני מהצד השני. השעה 3:40, הטיסה ממריאה ב 5:30, אנחנו עם 60 ק"ג OVER-WEIGHT, והוא- ישן.


אני מתחיל בהליך הכירטוס, ורן יוצא בדרך לנמל. לאחר בירור קצר עם דיילת הקרקע הבנתי שיותר יעיל לשלם 100$ על כל זוג אופניים, מאשר על המשקל העודף, וכבר שילמתי גם על רן, כדי למנוע עיקובים נוספים. האמת היא, שאני חושב שזה חוצפה. בן אדם ממוצע שוקל כ 80 ק"ג, ובא עם מזוודה ששוקלת 20 ק"ג. סך כל המשקל שהוא מעלה לטיסה הוא 100 ק"ג. למה שאני, ששוקל 60 ק"ג, ומביא 40 ק"ג מטען, אצטרך לשלם על משקל עודף? שנינו מעלים לטיסה 100 ק"ג, ואני מפריע פחות לנוסע לידי.
לבחירות הבאות ארוץ בראש מפלגה שקוראת לקזז משקל נוסעים קלים ממשקל המטען- הצביעו "קל" בהמוניכם!!!

 


השעה עוד לא 4:00 בבוקר, ורן כבר בשדה. לא יאמן, מסתבר שהבן אדם מהיר, ולא רק על האופניים! (למישהו יש סימני קריאה להשאיל לי? בזבזתי את כולם בשורה הקודמת).
הבן אדם לא רק איחר בחצי שעה, הוא גם הספיק עוד להשתעמם בדיוטי-פרי- החיים היפים.

בחסות:
 © כל הזכויות שמורות למועדון אופניים תל אביב 2008 | אתר ע"י נטאימפקט - עיצוב, הקמת אתרים