Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

מועדון אופניים תל אביב

קטניות ודגנים המדריך המלא לטבעוני המתחיל

 
פתח דבר
הטבעונות הוא טרנד מאוד עכשווי. לכל מקום שלא תפני תתקלי במנות טבעוניות, בתפריט טבעוני או אפילו במסעדות טבעוניות הצצות כפטריות אחרי הגשם.
מאיפה זה הגיע ולמה? בגדול יש שני סוגי טבעוניים: סוג א' הדוגל בעיקר בערך חיי בעל-החיים וזכותו השווה לקיום על פני כדור הארץ כמו שאנחנו בני האדם מתקיימים בו. זה אומר שאין לנו, בני האדם, את הזכות לשלוט ככה על כל יצוריי הפלנטה שלנו כאילו אנחנו אלוהים כל יכול, ולהשעבד אותם לטובתנו האישית ללא התחשבות בכך שגם ייצור חיי ונושם כמונו בדיוק.
סוג ב' של הטבעוניים מאמין כי צריכת חלבון מן החי היא הגורם מספר אחד לרבות מן המחלות הקשות של ימינו (כדוגמת מחלות הלב, אלצהיימר, אוסטאופרוזיס, סרטנים למיניהם, פרקינסון ועוד רבות וטובות). אמנוה זו כמובן נתמכת על מחקרים רבים ארוכי שנים באוכלוסיות אדם (בד"כ עולם שלישי) שונות על פני כדור הארץ, הניזונות בעיקר מתפריט צמחוני-טבעוני רוב חייהן, שהוכיחו את הקשר בין תזונה זו לאיכות החיים והיעדר המחלות של העולם המערבי שבע הג'אנק-פוד.

בכל מקרה אני ממליץ על קריאת ספרים כמו "מחקר סין" של ד"ר קולין קמפבל (P.hD) ותומס קמפבל; "80-10-10" של ד"ר דגלאס גראם; שיטוט באתרי אינטרנט כגון "30 בננות ליום"; "אתר הטבעונות הישראלי"; לצפות בהרצאות youtube של גארי יורופסקי ושל ד"ר מייקל גרגר...
כל זה כדי שלא תלכו על עיוור, כמו שאומרים. כי ידע זה כוח.

נתחיל בקצת הגדרות מהאינציקלופדיה המקורית מס. 1 - הויקיפדיה
-טבעונות - היא תזונה המורכבת ממזון צמחי בלבד. על-פי השימוש המקובל והנפוץ ביותר במונח כיום, טבעונות משמעה הימנעות אך ורק מכל מזון שמקורו מהחי - בשר, דגים, ביצים, חלב ולרוב גם דבש. עם זאת, על-פי הגדרות אחרות, הנפוצות בעיקר בקרב טבעונים מטעמי בריאות, טבעונות עשויה לכלול גם הימנעות ממוצרי מזון מעובדים, כגון קמח לבן או סוכר מזוקק, והימנעות ממזון שלא גודל בצורה אורגנית. במקרים מסוימים טבעונים מהסוג האחרון אף נמנעים מכל מזון מבושל ואוכלים מזון נא בלבד, תזונה הנקראת גם טבעונאות (למידע נוסף על טבעונאות ראה הקישור "30 בננות ליום" - הערת המחבר).

-דגן - הוא מונח כולל לתבואה חקלאית של צמחים מתורבתים ממשפחת הדגניים כגון חיטה, שעורה, אורז וכדומה. המונח מתייחס לגרגירים עצמם, ולפעמים לצורה הציורית של הגבעול וראש השעורה כסמל לדגן. באופן כללי ניתן להגדיר דגן כתבואה שניתן לטחון אותה כדי לייצר ממנה קמח ואחר כך לחם. המילה דגנים משמשת גם כשם לדגני בוקר (העשויים מדגנים).
קבוצת הדגנים כוללת חיטה, שעורה, שיפון, אורז, שיבולת שועל, דוחן ותירס (גם כוסמין, כוסמת וקינואה - הערת המחבר).

-קטניה - המאפיין העיקרי של הקטניות הוא התרמיל (legume). לקטניות תכונה ייחודית של קיבוע חנקן אטמוספירי, בעזרת חיידקים סימביוטיים המכונים ריזוביום (rhizobia), החיים על שורשיהן. לתכונה זו חשיבות רבה באקולוגיה ובחקלאות, משום שהיא מאפשרת את העשרת הקרקע בחומרי הזנה, לאחר שנצרכו על ידי גידולים חקלאיים או על ידי הפרעה כגון שריפה. תכונה זו גורמת גם לתכולת חלבון גבוהה יותר בקטניות, בהשוואה לצמחים אחרים. הקטניות בעלי ערך תזונתי גבוה, הכולל חלבונים, פחמימות, סיבים, וויטמינים שונים מקבוצת ה-B.
קבוצת הקטניות כוללת אפונה, אגוזי אדמה (בוטנים), שעועית (לבנה, אדומה, מש וכו'), חמצה (חומוס), פול, סויה, עדשים (ירוקות, חומות, כתומות ושחורות), חילבה, תורמוס ודומיהם.

 


איך הצמחים מחליפים את מה שאנחנו מכנים "חלבון מלא"?
החלבון הוא אחד מאבות המזון, ויש לו חשיבות רבה בבניית רקמות הגוף ובתפקודן. החלבון מורכב מ-22 חומצות אמינו שונות, וביניהן שמונה חומצות אמינו חיוניות, שאותן אין הגוף יכול לייצר בעצמו ועליו לקבלן במזון. דגנים וקטניות מהווים מקור צמחי מצוין לחלבונים, אך כדי לקבל "חלבון מלא" - כלומר, לקבל את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף - יש לשלב קטניות ודגנים על בסיס יומי (אין חובה לשלבם דווקא באותה ארוחה, אם כי זה נוח וטעים יותר). הסויה היא קטנית יוצאת-דופן, המכילה את כל חומצות האמינו הנחוצות לגוף האדם, אך גם אותה רצוי לצרוך בשילוב עם דגן.

טבלת ערכים תזונתיים בדגנים
*ערך קלורי יכול להשתנות בין מוצרים שונים
המוצר                             כמות                     קלוריות חלבון (גרם) שומן (גרם) פחמימות (גרם)
אורז לבן                          1 כוס מבושל          205      4.25           0.4             44
אורז מלא                         1 כוס מבושל          218        4.5           1.6             46
בורגול                             1 כוס מבושל          112        4.1           0.3             19
גריסי פנינה                    1 כוס מבושל          198        3.6           0.7             40
דגני בוקר מלאים -

ברנפלקס                        1 כוס                     120        4.8           0.1             25
דוחן                               1 כוס מבושל          105        3.1            0.9            20
כוסמת                            1 כוס מבושל          105        3.9            0.7            20
*לחם מחיטה מלאה         1 פרוסה (50 גרם)  90          2.5            0.5            16
*לחם לבן                        1 פרוסה (50 גרם)  115        4.1            0.6            23
פופקורן בלי שמן/עם שמן 3 כוסות                 120/87   3/2.1         7.5/0.9      14.1/11.1
פסטה מחיטה מלאה        1 כוס מבושל         200         8.5           0.8             38
פסטה רגילה                   1 כוס מבושל         200            8           1.2             40
קוואקר                          100 גרם לא מבושל 246         17.3        7.03       66.22
קוסקוס                          1 כוס מבושל          175            6          0.25            34
קינואה                          1/2 כוס מבושל       220          8.5           3.6             34
תירס                             1 כוס גרגרים         176          5.4          2.1           36.6


טבלת ערכים תזונתיים בקטניות
המוצר                           כמות                     קלוריות חלבון (גרם) שומן (גרם) פחמימות (גרם) 

אפונה                           1 כוס מבושל          148       9.5             0.4             18
גרגרי חומוס                  1 כוס מבושל         161           9             2.6             25
פולי סויה                       1 כוס מבושל         295           28              15           7
עדשים                          1 כוס מבושל         207           16           0.7             40
עדשים מונבטים חיים     1 כוס                    81             7             0.4             17
שעועית לבנה                 1 כוס מבושל         242           17           0.6             33
פול מצרי                        100 גרם מבושל    102         7.5            0.3             17
בוטנים                          100 גרם                569            26             49            11
שעועית אדומה              100 גרם מבושל     120          8.7           0.5              20
חילבה                           100 גרם לא מבושל 369           30             5              50
תורמוס                         100 גרם מבושל      129         15.6         2.9           9.9


ירקות ופירות
בכמה מילים - הרבה משניהם ובכמה שיותר צבעים, זנים וסוגים.
גם בפירות וירקות יש חלבון (ראה קישור לעיל "30 בננות ליום" ו/או "Cronometer"). הבישול של הירקות עלול לפגוע/להוריד את רמת הערך התזונתי שלהם. כלומר יש לצרוך אותם חיים וטריים. מבחינת הירקות יש להתמקד בעיקר בעלים ירוקים (חסה, רוקט, בייבי, תרד, כרוב, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, שומר, חובזה בר, חלמית בר, חרדל בר, מנגולד, סלרי וכו'...).
טיפים צמחיים לספורטאיות/ים וגם סתם לפשוטי העם - 1) סלק חי מצויין להתאוששות ותחזוקת התאים בגוף (מפוצץ באנטי-אוקסידנטים - קישור לויקיפדיה). ניתן לצרוך אותו כמיץ סחוט טרי או לגרד על פומפיה לתוך סלט. סלק אחד-שניים כל יום יעשה את העבודה.
2) בפירות יש סוכר פשוט המצויין ב"מילויי" מאגרי האנרגיה בבוקר לפני האימון, תוך כדי ומייד לאחריו. לא לפחד לאכול פירות גם כארוחת ביניים (אפילו במקום דגנים) מכיוון שגם בהם יש פחמימות וחלבונים בכמות מסויימת, והם מלאים בוויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים וכדומה, מה שמייעל את התאוששות הרקמות כתוצאה מאימון או סתם משאיפת אוויר מזוהם במיני גזים המשחררים ראדיקלים-חופשיים בגוף.

קווים מנחים להכנה ובישול כל הטוב הזה
דגנים
זו הקבוצה הקלה יותר להכנה והשגה. בקבוצת הדגנים יש לנו את כל מיני הלחמים (לחם, לחמניות, פיתות, אינג'רה, צ'פאטי, לוואש, קובנה, ג'חנון [לא עלינו], טורטיה, פוקאצ'ה וכו'...), הפסטות, הדייסות (קוואקר, סולת, ממליגה) וכמובן הדגנים המבושלים (אורז, בורגול, קינואה, גריסים, כוסמת, קוסקוס, תירס חם בים בם בם וכו'...).
בגדול היחס מים-דגן ברוב הדגנים הוא 1:2 (כוס דגן לשתי כוסות מים). דגנים מלאים, כמו אורז מלא, ידרשו בדרך כלל קצת יותר מיחס של 1:2, פשוט צריך לעקוב אחרי התפתחות העניינים בתוך הסיר תוך כדי הבישול ולהוסיף מעט מים לפי הנדרש.
כשקונים דגנים באריזה תעשייתית (לא בשוק) כמעט תמיד יהיו הוראות הכנה עם הכמויות והיחסים של החומרים.
כמה קישורים למתכונים פשוטים עם דגנים:
1) אורז וירקות 2) סלט קינואה 3) כוסמת וירקות 4) פיתות על מחבת 5) ממליגה 6) קוואקר

קטניות
את הקטניות ניתן לרכוש בכמה תצורות: יבש, קפוא, משומר וטרי.
כאשר מדובר בקטניות יבשות יש לבצע עבודת הכנה טרם הבישול - השרייה של כ-8 שעות (לילה) במים. קטניות מסוימות, כמו עדשים (על צבעיהן השונים) ופול קלוף, אפשר לבשל גם ללא השריה מוקדמת כי הן מתרככות יחסית בקלות בזמן הבישול. כמובן שאין חובה לבשל את הקטניה מיד בתום 8 שעות ההשרייה. אין שום בעיה ואף טוב יותר לתת זמן השרייה ארוך מ-8 שעות. הדבר מחייב שטיפת הקטניה והחלפת מים כל כמה שעות, כדי למנוע תסיסה וריקבון. לאחר מכן כל מה שנותר לעשות הוא לבשל אותן עד שהן מתרככות. כף שמן זית במים מוסיפה עוד קצת "אופי" לקטניות בזמן הבישול.
בסיר רגיל תהליך הבשיול לוקח כמה שעות. מומלץ להשתמש בסיר לחץ שמוריד את זמן הבישול וריכוך הקטניות לכשעה בלבד. טריק נוסף להורדת זמן הבישול הוא להוסיף כפית סודה לשתייה לסיר כאשר המים מתחילים לרתוח.
דבר נוסף שמומלץ לעשות הוא הנבטה. ההנבטה מפתחת כל מיני חלבונים וויטמינים בתוך הקטניה והופכת אותה לקלה יותר לעיכול. אין צורך להגיע לנבט של ממש, מספיקה יממה בשביל כל הסיפור. התהליך דומה מאוד להשרייה גרידא רק עם טוויסט אחרי 8 השעות הראשונות, שלאחריהן פשוט משאירים את הקטניות (לאחר ששטפנו וסיננו מהמים) בכלי ומכסים במגבת לחה. גם בתהליך ההנבטה יש לשטוף את הקטניות והמגבת כל כמה שעות. בדקתי ומצאתי ששעועית מש מונבטת ממש מהר ובקלות.
בשאר תצורות הקטניה (קפוא, משומר וטרי) אין צורך בעבודות הכנה ארוכות טווח טרם הבישול. ניתן אפילו פשוט לאכול אותן עודן בחיים (לא מבושלות), דבר זה הופך אותן ל"fast-food" כשבאמת אין לנו זמן ו/או כוח להתעסק עם הבישול.
כמה קישורים למתכונים פשוטים עם קטניות:
1) חומוס 2) מג'דרה 3) דאל הודי 4) מרק אפונה 5) פלאפל מצרי 6) המבורגר עדשים 7) שעועית-לוביה


עוד לא דיברנו על שומנים - אגוזים וזרעים
הדבר הראשון והחשוב ביותר לדעת הוא שאסור ואין שום סיבה לפחד משומנים שמקורם בצומח (מרגרינה לא נכללת תחת הגדרה זו. ממנה אפשר לפחד ולהמנע כמו ממחלת הדבר!! בצחוק) כמו אגוזים, זרעים, זיתים, טחינת שומשום, טחינת קצח, אבוקדו ועוד... כל אלה מצויינים לנו (כמובן במידה מועטה כי אחרי הכל 1 גרם של שומן שווה לתשע קלוריות, לעומת 4 קלוריות מ-1 גרם של פחמימה או חלבון, ולנו אין כבר צורך הישרדותי לבנות מאגרי אנרגייה גדולים בגוף... נכון?!). למה זה טוב לנו? מכיוון ששומנים אלה מכילים את ה"כולסטרול הטוב" אשר עוזר "לסלק" מדפנות העורקים את ה"כולסטרול הרע" שהגיע (או הגיע בעבר) ממזונות מן החי. כמו כן שומנים אלה מכילים ויטמינים המסיסים בשמן בלבד, כמו K,E,D,A. גרעינים לא מעובדים, זרעים ואגוזים מכילים שומן רב בלתי רווי הבריא לגוף. כל עיבוד או טיגון פוגע בשומן מן הצומח, ולכן מומלץ לצרוך, לדוגמא, רק שמן זית מעובד בכבישה קרה ,שלא הורסת את תכונותיו הטובות.
מדברים על כמות של כ-10% בלבד מסך כל הקלוריות שאנחנו צורכים במהלך היום המגיעות אלינו משומן. השאר מן הסתם מפחמימות וחלבונים, כאשר הרוב הוא מפחמימות (שימו לב שהרכב הקטניה הוא בעיקר פחמימתי למרות שאנחנו הורגלנו לחשוב עליהן כחלבונים. מצד שני אסור לשכוח שאנחנו מקבלים חלבון גם מדגנים, ירקות ופירות... היו רגועים ספורטאים! אתם מקבלים מספיק חלבון!).

טבלת ערכים תזונתיים באגוזים וזרעים
נתוני האגוזים למיניהם עבור אגוזים שעברו תהליך של קלייה יבשה
מוצר                           כמות                         קלוריות חלבון (גרם) שומן (גרם) פחמימות (גרם)
אגוזי מלך                     7 יחידות (ללא קליפה) 250      6                25              2.7
בוטנים קלויים חופן       30 יחידות                  180      7                15                 4
זרעי פשתן                    1 כף                         37      1.3               3                0.1
פקאנים                        10 יחידות                  207     2.7              22              1.3
צנוברים                       2 כפות                       120     2.5           12.5              1.7
קשיו                            20 יחידות                  180        5              14                 8
שקדים                         20 יחידות                 180      6.6              16              2.3
טחינה שומשום גולמית 1 כף                         110        4               10                1
ממרח שקדיה               1 כף (15 גרם)           70       1.4             4.2               6.5
ממרח חמאת בוטנים     1 כף (15 גרם)           90       3.8             7.5                  2
זיתים                            10 יחידות                 60      0.4             6.1                0.2
שמן זית / קנולה            1 כף                         90         0                9                   0
אגוז ברזיל                     100 גרם                   656    14.3           66.4              12.3
טחינה קצח גולמית

"קרואן" (עם שומשום)   100 גרם                   533    27.7           42.3              16.8


ויטמינים ומינרילים
בעיקרון, לעולם לא יחסר לכן (אם תהיו טבעוניות). הסוגיות אותן יש לבחון הוא עניין הספיגה. אני לא מומחה גדול אך הדברים שמומלץ לא לערבב (ולהמעיט בצריכתו) הם קפאין ומזון. אומרים שקפאין מעקב ספיגת סידן וברזל בכחמישים אחוזים. לעומת זאת ירקות ופירות בעלי ויטמין C דווקא מייעלים את תהליך ספיגת ויטמינים אלה (ואולי גם אחרים).
דבר נוסף הוא הויטמין B12. זה נכון, ויטמין B12 נמצא בכמויות קטנות (אך נמצא!) בקטניות ובירקות (בעיקר עלים ירוקים). לכן המלצתי היא, בעיקר לספורטאים, כן לצרוך כדורי B12 תת-לשוניים שניתן להשיג בכל בית מרקחת וללא מרשם רופא. רק שימו לב שאותה חברת תרופות לא מפיקה את הויטמין הזה מכבדים של בעלי חיים! אבל כדי להיות עם האצבע על הדופק אין כמו בדיקת דם מקיפה פעם בחצי שנה (יש לבקש לבדוק ספירה מלאה, פריטין, טראנס-פריטין, ברזל, B12 וויטמין D).
"אין לי זמן לבשל כל יום"
נשמע לכן מוכר? גם לי.
אז הנה כמה עצות ל"עסוקות" שביניינו:
1) תעשו קורס ויפאסנה, צאו הרבה לשטח ולטבע, תעשו פעילות גופנים טובה לפחות ארבע פעמים בשבוע, כבו את מכשירי הטלפון-החכם והטיפש לכמה שעות כל יום (בעיקר כשאתן ישנות), תעברו לגור במדבר או על הר, תרגלו טאי-צ'י או צ'י-קונג ותרגעו קצת מכל הלחץ המדומה הזה של החיים המערביים-המודרניים.
2) באחד הימים הלא עמוסים במהלך השבוע תכינו כמה סוגי קטניה עד לאחר שלב הריכוך/בישול במים. אכסנו אותן בקופסאות במקרר וכך יהיה לכן מבחר קטניות מוכנות לאכילה. כל מה שנותר הוא להוסיף אותן לדייסה, תבשיל, קציצות, סלט וכו'...
3) וודאו שיהיה במזווה קצת שימורי קטניה לעתות דחק (אך לא מומלץ לאכול משימורים ע בסיס קבוע מפאת כמות המלח הגבוהה והעובדה שהן עשוייות מאלומיניום שאולי נספג באוכל = לא טוב לבריאות). במקפיא ניתן לאחסן כמה שקיות קטניות קפואות כמו של "סנפרוסט".
4) כשאין ברירה אז אין ברירה - תמיד ניתן יהיה למצוא ב-AM-PM חומוסי "צבר", "אחלה", "שמיר", "מיקי", "החווה" ועוד כל מיני משומרים על פוטסיום-סורבט. גם בפיצוציות ניתן למצוא נשנושים קלויים-ממולחים כמו פול, אפונה וחומוס. אבל צריך להיות לכן תרוץ ממש מוצלח בשביל שתרגישו טוב עם עצמכן כשאתן לועסות מוצרים מעין אלה.
5) אל תיהיו בפאניקה בגלל "שלא אכלתי מספיק חלבון היום!". אל דאגה, אם קצצתן מספיק עלים ירוקים במהלך היום, ואכלתן איזו מנה או שתיים של דגן ו/או מנה-שתיים של קטניה אתן מסודרות בהחלט.
6) והכי חשוב - סבלנות. כמו כל דבר חדש, כמו כל הרגל שאנחנו מנסות לשנות, זה לוקח זמן עד שמתרגלים ועד שמוצאים את השיטות והדרכים המתאימות לנו. בסופו של דבר "אני כל הזמן עסוקה בלחשוב על מה אוכל ואיפה?" הופך לטבע שני שלנו. זה אורח חיים שונה ממה שרובנו מכירות והוא לא תואם (כרגע) את ה"תשתיות" של העולם המערבי הקלאסי (ארה"ב), אם כי בישראל הדבר קל הרבה יותר מבמדינות מערביות אחרות בעולם, אך ברגע שתופסים את העקרונות ומגלים את המזונות השונים שלא הכרנו קודם לכן (כי היה לנו הרבה יותר נוח לקנות חתיכה של בעל-חיים בסופר או במסעדה), ה"עיסוק התמידי" באוכל נעלם כמו שתזונה מערבית לא מעסיקה את מוחות ה"קרניבוריים" שגדלו עליה.

על המחבר
ולדיסלב (סלבה) דובינסקי. יליד 1984.
הגיח לעולם בברית המועצות לשעבר ועלה ארצה ב"עליה הגדולה" עם הוריו ושני אחיו בשנת 1991. נקלט בהצלחה בקיבוץ רחוק בנגב - משאבי-שדה שמו.
בבית גדל על סיפורי מעשיות רוסיים ומזרח-אירופיים ומאכלים מסורתיים כמו בורשט עם גולש, קרפעלך עם בשר בקר-חזיר טחון, "דג מלוח במעיל פרווה" (עם הרבה מיונז), סנדוויץ' של לחם שיפון עם מיונז, "נקניק חתול" וביצה קשה, מתאבני בגט עם חמאה ואיקרא/קוויאר אדום, מרק עוף ותפוחי אדמה, פירה תפוחי אדמה עם חלב חם וחמאה, סתם כוסות חלב קר שהתאימו באורח פלא לכל סוג של ארוחה או נשנוש, "גלידה באר-שבע", יוגורט עם גרנולה, סתם יוגורט מסוכר בלי גרנולה, ארחות שישי עם עוף בתנור ו"קארטושקה" מטוגנת, סלט "אוליווייה" עם מיונז וחתיכות "נקניק חתול", דג מלוח, דג הרינג, מאפה בצק "נסיכת הנילוס", פנקייקס עם ריבת חלב ועוד טובים ורבים.
בשנת 2008, בעודו שוהה במדינת גאורגיה ומרביץ קבב גרוזיני כאילו אין מחר, נתקל סלבה במאמרים וספרים המדברים על צמחונות. הרעיון קסם לו והוא החליט לערוך ניסוי של חודש ימים ללא בשר... התוצאות לא מאחרות להפתיע וסלבה מחליט לא לצרוך יותר חלקי בעלי-חיים. רק את תוצרתן (חלב וביצים).
בתחילת 2009 סלבה שב ארצה מסיבוב ארוך בגאורגיה והמזרח הרחוק, ומיד מחליט שהוא רוצה להיות רוכב שטח תחרותי. מפה לשם הוא מצטרף בכלל לקבוצת טריאתלון ועושה חיל בקטגרויית 20-24 גברים עממי.
בשנת 2010 סלבה מצטרף לקבוצת "כבישונים" מבאר-שבע ועוזב את הריצה והשחייה.
לאחר כשנה בקטגוריית "19-29 בוגרים ספורט", בעודו צמחוני, סלבה עולה ל"עילית" ועובר ל"מועדון רוכבי תל-אביב".
באותה השנה (2011) הוא נתקל בסגנון תזונה הנקרא "Paleo Diet" ("ציידים-לקטים") ומחליט לנסותו. בגדול זה אומר שיש לאכול רק בשר, פירות וירקות. לאחר חודשים ספורים סלבה חווה "קריסת מערכות", בעיקר במערכת העיכול, ומבין שזה לא עובד לו. חוזר לצמחונות עם הפחתה משמעותית במוצרי החלב.
בקיץ 2011, בעודו נמצא בסבב תחרויות בבלגיה עם הקבוצה, משדרג סלבה את התזונה הצמחונית שלו לתזונה טבעונית וממשיך ללחוץ על הפדלים יחד עם הרוכבים החזקים בארץ...

למה סיפור חיי אמור לעניין מישהו? כי אני חושב שמתוך הנסיון והניסוי שלי על עצמי, ומתוך הידע שאני צובר במהלך השנים האלה מספרים מדעיים, משיחות עם אנשים וספורטאים טבעוניים וטבעונאים, אפשר לראות שהתזונה הטבעונית היא לא משהו מופרך ו"מסוכן" ("כי לא מקבלים את כל הויטמינים מהבשר") אלא להיפך.
אני פוגש הרבה מאוד אנשים (לרבות הורי הנפלאים שיחיו אמן) שכאשר הם שומעים שאני טבעוני, ועוד עוסק בפעילות ספורטיבית כה אינטנסיבית, הם מרימים גבה או שתיים ואומרים: "ומאיפה אתה מקבל מספיק חלבון?!... ולא חסר לך סידן?!... בטח אתה מרגיש חלש ואנמי!..." ושאר אימרות המגיעות מידע שמקורו אך ורק ממה שצברו במהלך חייהם מהוריהם ומיצרניות הבשר, החלב והביצים, ומהחברה המערבית שרוב רובה גדלה על התזונה ה"בשרית". הרי כל שיעורי התזונה שאנחנו מקבלים במהלך החיים מדברים על לצרוך מספיק מוצרי חלב בשביל שיהיה לנו סידן בעצמות, וביצים ובשר כדי שיהיה לנו מספיק המוגלובין וחלבון לבניית תאי הגוף. אבל כמעט אף פעם אנחנו לא מקבלים שיעורים על כל אותם הויטמינים והחלבונים שניתן לקבל גם מהצומח. ובטח שאנחנו לא מקבלים שיעורים על המחלות אותן ניתן לקבל ממזון שמקורו מהחי.

לסיכום אני מוסיף פה כמה קישורים לסרטים/הרצאות המדברים על טבעונות. האחד והמפורסם יותר הוא של גארי יורופסקי (http://www.youtube.com/watch?v=omweihtaYwI) המדבר על טבעונות יותר מההיבט האידיאולוגי, ואילו השני הוא של ד"ר מייקל גרגר:

(http://www.youtube.com/watch?v=IV-mlTfM070&feature=relmfu) המדבר על האספקטים הבריאותיים של צריכת מוצרי מזון שמקורם מהחי.
כמו כן זהו קישור לאתר בו יש אוסף של ספורטאי עילית טבעוניים והסיפורים שלהם: http://www.adaptt.org/athletes.html
בגדול הרשת גדושה במידע על טבעונות וטבעונאות, הכולל: מאמרים, בלוגים, אתרים, סרטים, הרצאות, ספרים ומה לא. רק לחפש וללמוד.
מקוה שהמסמך "קטניות ודגנים - המדריך המלא לטבעוני המתחיל" עזר לכן קצת להבין את עולם הטבעונות טוב יותר, וצייד אתכן בכלים הדרושים לתחילת הדרך בארץ הקולינרית החדשה אליה נחשפתן.

כל שנותר לי הוא להחל לכולכן/ם בהצלחה.
ואני יותר מאשמח לקבל ריג'קטים, הערות והארות, מיילים וסיפורים על כל דבר הקשור למסמך בפרט או לטבעונות האישית שלכן/ם או העולמית בכלל.

האתר שלי: www.slavadubinsky.co.il
המייל שלי: slavadubi@gmail.com
הפייסבוקס שלי: Slava Dubinsky

בחסות:
 © כל הזכויות שמורות למועדון אופניים תל אביב 2008 | אתר ע"י נטאימפקט - עיצוב, הקמת אתרים